אני מפסל כבר למעלה מ-30 שנה כתחביב. 

 

תוך כדי הליכה במקומות שונים אני תמיד סורק את הסביבה ומחפש עצים זרוקים 

שאולי יהפכו לפסלים על ידי טיפוח וקצת דמיון.  

 

חלק מהעצים נמצאו בחוף הים באשדוד. לאחר החורף שמלווה בסערות בים ורוחות חזקות, נשארים על החוף עצים שנסחפו או נתלשו מהצמחייה בחלק היבשתי. חלקם התאימו לאופן הפיסול שלי. חלק אחר נמצא בטיולי טבע בארץ, או בצעידות הבוקר במכון וייצמן, מקום עם מרחב ענק של צמחייה מגוונות וטיפול יום יומי יסודי. בחלק אחר של המקרים אלו חלקי עצים שנשרו וכאילו המתינו שאני אגלה אותם.

 

לפעמים אלו שורשים עם כמות בוץ גדולה מאד שמרוחה עליהם. עם הזמן פיתחתי חוש לסוג העצים שמתאימים לאופן הפיסול שלי, ואני מצליח בדרך כלל לזהות אותם מרחוק.

 

העבודה על העצים היא ידנית בלבד עם כלי עבודה פשוטים וחומרים לשימור העץ.

 

היום, כשאני כבר פנסיונר, וזמני בידי, אני נהנה מכל עץ שאני מוצא, וללא שהות מיותרת מתחיל לעבוד עליו. בדרך כלל אינני יודע מה יצא מהעץ לאחר העיבוד, זה מתברר במהלך העבודה, במעין דו שיח ביני לבין העץ.

 

השמות ניתנו לפסלים רק לאחר סיום העבודה, למעשה זאת האפשרות היחידה, כי אף פעם אני לא יכול לנחש מה יצא מהעץ לאחר העיבוד. ניתן אומנם לתת גם שמות אחרים, כי עיניים ודמיון של אנשים שונים רואות דברים שונים בפסל שאינו לגמרי מוגדר. אז אתם מוזמנים לתת חופש לדמיון שלכם ואשמח מאוד לשמוע את תגובותיכם.

 

בברכה,

 

רפי פסו